האימון הוא התבוננות שדרכה נוצרת הבחנה, בין מחשבות שאנחנו מאמינים בהן והן מוקרנות על המציאות של החיים שלנו ויוצרות את עצמן כאמיתיות – כלומר נוצרת חוויה ממשית,
לבין האמת שהיא תנועה, שהיא לא משהו שאפשר לתפוס או להגדיר או להחזיק. אנחנו לא יכולים אפילו ״לדעת״ אותה, אלא רק להיות בה, להיות היא, ולאשפר לפשטות של החיים לקרות ולקרון דרכנו.

מחשבה מייצרת רגש. והרגש הוא אמיתי במובן הזה שאנחנו חשים אותו, אנחנו מזוהים איתו. ככל שאנחנו מזוהים יותר עם הרגש – העוצמה שלו גבוהה יותר. ההתבוננות לא באה כדי לנתק אותנו מלהרגיש. ההפך! היא מבקשת מאיתנו להרגיש עד הסוף, כדי שנוכל לזהות את המחשבה שבשורש, ואז , באמת לבחון אותה, דרך העיניים של האמת, ולבדוק – האם היא אמת או סיפור?

במפגשי האימון אני לא באה ללמד אותך, וגם לא לטפל בך. אני באה לראות יחד איתך ולעבור תהליך של התגלות והתעוררות מהאשליות של המיינד שלנו (שיוצרות את חווית המציאות שלנו). אני לא באה עם תשובות אלא להסתכל איתך ביחד. כשההסתכלות הזו מתאפשרת – אמת מתגלה.

ההתבוננות על המחשבות והרגשות – לא משנה כמה עוצמתיות הן– מאפשרת לנו לראות את המופלאות האדירה – שהכל מתרחש בתוכנו. אנחנו המרחב העד לתנודות הרגשיות . האור שהוא אנחנו רואה את המחשבות הרצות ולפעמים ״נתקעות״ בתוכנו.

והכי חשוב – אנחנו לא הן. אנחנו לא המחשבות ולא הרגשות שלנו. אנחנו העד להן.

זו הנקודה הכי משמעותית עליה נשען האימון.

אנחנו מתבקשים להרגיש במלוא הרגש, כי רק דרך זה אנחנו יכולים לראות,
שהרגש הוא גל שעולה ויורד בתוך האוקינוס הגדול של האור שהוא המודעות הערה שאנחנו.

צריך להסכים לראות את זה.

לראות את זה לא אומר לנסות לעמעמם את הרגש, לתקן אותו או לשנות את תנאי המציאות שהולידו את הרגש.

אלה אסטרטגיות של המיינד שנובעות מתוך הזדהות עם המחשבה–רגש.

אבל אם באמת רגע נסכים לזה – שאנחנו אור שבתוכו מתקיימים קולות ורגשות ומחשבות ואמונות, נוכל לראות שאנחנו לא הן. נוכל להסתכל עליהם. וכל דבר שאפשר לראות – הוא לא אנחנו. אנחנו האור הרואה. לא האובייקט הנראה. זהו טבע המציאות.

מוזנים לקבוע שיחה היכרות בחינם. כאן בלינק. ומשם – נראה אם ואיך נמשיך 🙂